פסק-דין בתיק תא"ק 33121-02-12

מהלך הדיון בבקשה ותמצית טענות הצדדים

בפני בקשתה של המבקשת כי אתיר לה להתגונן בפני תביעתה של המשיבה, שהוגשה כנגדה בסדר דין מקוצר, על הסך של 69,417.50 ש"ח, בגין חיובי ארנונה מים וביוב על הנכס ברח' קדש 25, באופקים וכן תשלומי ריבית פיגורים על חיובים אלה.

המבקשת טענה בבקשתה, תחילה, כי התביעה אינה ברורה דיה וכי מנספחי כתב התביעה לא ניתן ללמוד על מספר הנכס, זהות המשלם, מהות החיובים, סיווגי הארנונה וכיוצא בזה.

המבקשת הוסיפה והעלתה טענת התיישנות, כאשר לדידה, מעיון בנספח א' לכתב התביעה עולה לכאורה, כי שילמה את חיוביה למשיבה במהלך השנים, כאשר מקור היווצרותו של החוב הינו בתשלומי ארנונה בגין שנת 2005.

לטענתה, מעיון בנספח לכתב התביעה עולה כי חויבה בגין חיובי הארנונה לשנת 2005 בסך של 72,375.47 ש"ח כאשר מתוכם שילם 2,957.80 ש"ח, כך שנותרה יתרה לתשלום בסך של 69,417 ש"ח וזהו בעצם הסכום הנתבע בכותרת התביעה.

לטענת המבקשת, הפסיקה קבעה כי בתביעה כספית המועד לגיבוש העילה הוא לכל המאוחר 7 שנים   

במקרה דנן כל סכום שהגיע למשיבה לפני 19.2.2006 (מועד הגשת התביעה) והופר תשלומו במועד

שקדם ליום זה היה על המשיבה להגיש בגינו כתב תביעה והיא בחרה שלא לעשות זאת.

המבקשת הפנתה בבקשתה לפסיקה בנוגע להתיישנות גם בהליכי גבייה מנהליים וכן להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מחודש פברואר 2012, ולפיה על הרשות להתחיל בהליכי הגבייה בתוך פרק זמן סביר.

המבקשת טענה כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות ושיהוי.

בתצהירו של נציג המבקשת, מר אהרון אלקבץ, נטען, בין היתר, כי קיימים ליקויים בניסוחו של כתב התביעה; כי התביעה התיישנה; וכי יש ליתן פרטים ברורים יותר אודות הסכומים הנתבעים.

ביום 13/11/2012 התקיים בפני דיון בבקשה ונציג המבקשת נחקר על תצהירו.

יש לציין כי בפתח הדיון תוקנו כתב התביעה ובקשת הרשות, בהסכמה, ושמה של המבקשת לשם המופיע בכותרת החלטה זו.

נציג המבקשת, בחקירתו, הודה כי על היחסים בין הצדדים, בנוגע לנכס נשוא התובענה, חל הסכם וכי ההסכם קויים על ידי המבקשת.

כאשר נשאל נציג המבקשת: "מפנה אותך לתדפיסי העיריה משנת 2007 שמראים עיקולים, שיק שחזר, כל השיקים חזרו ועיקולים ב- 2007-2008", השיב: " במהלך השנים שולמו מאות אלפי שקלים באופן שוטף ולא מסודר לגבי הטענה של השיקים הדחויים והתקיים דיון עם גזבר העיריה לפריסת חובות ומעבר לכך היו - החלטות של העיריה מעבר להסכם הפשרה שמדברות על הנחות נוספות בגינם יצאו שיקים לצורך תשלום הסכומים ועירית אופקים שינתה החיובים ולא עמדה בהסכמים והאגודה המשיכה לשלם לצמצם הפערים ולפי הבנתי עמדנו בהסכם." (ההדגשות שלי - י.ב.).

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

ב"כ המבקשת חזר על טענותיו כי התביעה התיישנה וכי היא מתייחסת לחיובים עד לשנת 2005.

ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי המדובר בחוב שנערך לגביו הסכם פשרה, ושולם בחלקו על ידי המבקשת, ויש בכך לעצור את מירוץ ההתיישנות.

דיון והכרעה